ערב רביעי, הוא כותב לי יעלה יקרה שלומות וגעגועים. אשמח להפגש שוב. איך את בסופשבוע? אני מחייכת. מסמסת לו שפנויה. שבת הוא שואל מוסיף סימן שאלה בהודעה נוספת, כן אני עונה. נחמד. נעים להיות מחוזרת בעדינות. שכחתי כמה זה נעים.
הוא מגיע עם מגש פיצה וקרטון בירות ואנחנו מתיישבים על השטיח בחדר שלי למין פיקניק אורבני ושמנוני. אנחנו צוחקים הרבה. אין בו טיפת רצינות. יש לו ראיה חדה וילדתית על העולם. הכל מבחינתו פלא. זה כמעט מדבק להיות לידו, לחייך כל הזמן. ברגע שאנחנו מניחים את הפיצה ונאנחים בסינכרון. היה טעים, הוא מחייך לרגע ואז מרצין. אני חייב להיות כן. ממש מגניב לי איתך, אבל אני עם הפנים לחו"ל. אני טס תוך כמה חודשים, התקבלתי ללימודים בארה"ב ואני ממש בדד ליינים מטורפים. חייכתי. פתאום זה נשמע הגיוני להיות משוחרר ופרוע כשיש תאריך תפוגה.
אוקי עיכלתי את מה שהוא אומר ואת השאריות של הפיצה, מה זה אומר בעצם, אני שואלת. אני לא יודע הוא עונה. אני פשוט מנסה להיות הוגן כזה. הוגן כזה, חזרתי אחריו. מילה מוזרה בקונטקסט הזה. הוגן. אני נושמת עמוק, אז אתה אומר לי שלא כדאי לי להתאהב בך? אני שואלת בפליאה. הוא מחייך בעצב, נראה לי שכן. אני אומר את זה לך אבל אני גם אומר את זה לעצמי. אם תרצי שנחתוך כאן אני לגמרי מבין. אני אתבאס אבל אני ממש מנסה להיות כן. אני לא יכול לחשוב על סיטואציה שזה מתפוצץ בינינו בקטע של הפתעה. אני אומר לך איפה אני באמת. אני שותקת לרגע. בראש רצות לי מחשבות קדימה ואחורה. לא בא לי שתלך, אני אומרת לבסוף. הידיים שלי נכנסות בין האצבעות של הידיים שלו. אין לי מושג מה יקרה, אבל אני לא רוצה שזה יגמר ככה. הוא מחייך בהקלה אבל גם קצת במקום שמסיר פתאום משקל של אחריות, כאילו הסוד הזה היה שם והוא היה חייב לשחרר אותו. אחרי כמה שניות של מבוכה, המתח התפוגג ואנחנו חוזרים לצחוק ולהרגיש את ההווה.
אני מתחילה לנשק אותו, והוא בתגובה מוריד ממני בגדים. המגש של הפיצה ובקבוקי הבירה הבלגית האהובה עליו מכסים את הרצפה, בעוד אנחנו מתפשטים ומעיפים בגדים לכל עבר. נשכבנו על המיטה אחד על השני והתנשקנו בלהט אבל גם בהמון איטיות וכוונה. הוא עושה אהבה במלוא מובן המילה אבל באותה סקרנות ילדית שבה הוא מתנהל בעולם. הוא מסתכל על החזה שלי. נוגע בפטמה, מתבונן באופן שבו היא מגיבה לאצבעות שלו, ללשון. מלטף את הצוואר, חוקר אותו בנשיקות, מעביר יד על הזרוע שלי, מלקק, מוצץ, נושם איתי, מרגיש איפה אני מתרגשת. ממשיך. משנה. הוא שם קונדום אחרי דקות ארוכות של מגע עמוק, מלטף, מעביר אצבעות על השיער ערווה שלי, מלטף את הכוס שלי, מעביר אצבע בין הקפלים של השפתיים, מחדיר אותה בעדינות לתוכי, אני מרגישה את עצמי נפתחת עוד ועוד לקראתו, רוצה להרגיש אותו בתוכי אבל הוא רק מסתכל על האגן שלי זז. הוא מחדיר עוד אצבע, רגל שלו משולבת ברגל שלי, והוא עוצר אותי מלזוז, רק רוצה להתבונן עלי, ואני מושיטה לו שתי ידיים, כורכת אותן סביב צווארו, רוצה לקרב אותו עוד יותר אלי, בסוף הוא צוחק ואומר טוב אני לא יכול לחכות יותר, אני מת להכנס אליך. אני צוחקת גם. בוא תיכנס אני עונה בהתלהבות ילדיות. אני לגמרי נדבקת בקלילות שלו.
הוא נשכב מעלי, ואני מחכה להרגיש את החדירה שלנו, את החיבור הזה. הוא נכנס באיטיות ואני נושמת עמוק עוד ועוד רק להרגיש יותר ויותר. הוא מחייך ואני מחייכת אליו חזרה. הוא יפה באור הזה של החדר שלי. במיטה שלי, מעלי. ואני רוצה לזוז מתחתיו, להרגיש אותו לכל עומק החדירה. והוא זז כשהוא מרגיש את האגן שלי זז איתו. אנחנו שוכבים עם המון פשטות. יש משהו במפגש הזה שלנו שהוא רגיל. טבעי. משוחרר. סקס שהוא נקי מיומרה. זין חודר לכוס, והגוף זז בסנכרון. וכל הזמן הזה אנחנו מתנשקים מלא. הוא שואל אותי איך אני אוהבת לגמור, ואני שואלת אותו אם הוא יכול להחזיק את הגוף שלו מעט מעלי ואני משפשפת את הדגדגן שלי בזמן שהוא בפנים.
הוא שואל אותי אם הוא יכול לזוז בתוכי ואני אומרת לו שכן אבל שיעשה את זה ממש לאט. אני מרימה את האגן שלי, מכווצת את כל הגוף, מתרכזת לכמה שניות וגומרת בקול רם. הוא זז במהירות, וגומר אחרי. אנחנו שנינו מתנשפים וצוחקים. הוא נשאר בתוכי. נח. אחרי כמה דקות שאנחנו נושמים יחד, הוא יוצא מתוכי ואני מרגישה פתאום מרוקנת. עצובה. כאילו רמת האנרגיה והמתח בגוף שלי נשרה לאפס. לא נשאר בי כוח לכלום. הוא מניח את הקונדום על הרצפה ושואל אם אני יכולה לסובב אליו את הגב. הוא מלטף אותי מקצה העורף ועד ההתחלה של עמוד השדרה, בהתחלה עם האצבע ואחר כך עם הלשון. בשיא הטבעיות, הוא לוחש לי איזה כייף זה שיש קרבה.
הבנתי עד כמה הוא לא אפשר לעצמו בכלל להיות מחובר לנשים בחודשים האחרונים בגלל המרוץ לימודים הזה. זה מרגיש כאילו פתאום הוא כמו קלט עד כמה הוא התגעגע. בחצות וחצי אנחנו יושבים ערומים לאכול את שארית הפיצה שנותרה ואז הוא אורז את הבגדים ואת עצמו ללכת. ביד אחת הוא מחזיק את הקרטון פיצה לזרוק לפח וביד השנייה הוא אוסף אותי אליו, ומנשק אותי שוב על הפה והלחיים והצוואר. אני הולכת לישון עייפה עם ריח של פיצה על האצבעות ובחדר, ואני יודעת שעד מחר זה יתפוגג.